האיטלקים הם אנשים מדוייקים. היום מתחלק לשלושה חלקים - בוקר, צהריים וערב, כשלכל חלק מוגדרות השעות המדויקות שלו. אם רוצים לאכול צהריים במסעדה איטלקית צריך להגיע לפני 13:45, אחרת לא תקבל אוכל. הדיוק שלהם מתבטא גם באופן חלוקת המנות בארוחות השונות, תמיד הארוחות בוקר וצהריים יהיו מורכבות משלוש מנות: מנה ראשונה, מנה עיקרית ומנה אחרונה.
אך יש מאכל אחד שהורס את הדיוק הזה, האנטיפסטי. השם של האנטיפסטי נוצר כתוצאה מחוסר דיוק זה, פאסטו (PASTO) פירושה באיטלקית ארוחה, אנטי פירושה לא, כלומר אנטיפסטי אומר "ללא קשר לארוחה". מנה זו תוגש לפני הארוחה.
ישנם מבחר עצום של אופציות ואפשרויות להכנת האנטיפסטי. יש מהירות וקלות ויש מורכבות יותר. הכל תלוי במרכיבים השונים שבוחרים ואיך מחליטים לטגן ולאפות אותם. האנטיפסטי יכול להיות עשוי ממאכלי ים, מלחמים קלויים עם ממרחים שונים, ומבשרים קרים. אך האנטיפסטי המוכר ביותר הוא טיגון של מבחר ירקות בעיקר ירקות קשים, תיבולן ואפייתם בתנור. גם הסוג הזה שלכאורה נשמע פשוט אפשר להפוך למורכב, ישנם כאלו שיטגנו ויתבלו כל ירק וירק בנפרד. הירקות שישתמשו בהם בדרך כלל בהכנת מנה זו הם פלפלים אדומים, בצל, קישואים וחצילים.
סהר שפע מסביר לנו כי בישראל מכנים אנטיפסטי כ"מתאבנים" או כ"מזטים". הגדרת מנה זו משתנה ומוגדרת מחדש בכל תת חברה בחברה הישראלית, לדוגמא במסעדות הישראליות מגדירים אותו בגרסתו המוכרת המוכנת מירקות. במסעדות מזרחיות הוא מוגדר כפיתות, לחמים וסלטי תיבול שונים. במסעדות איטלקיות לעומת זאת הוא מוגדר כירק מטוגן, מתובל ומבושל בצורה מיוחדת. ובאולמות אירועים מגישים זאת בקבלת פנים ולכן זה יהיה טורטייה ממולאת, עלה גפן ממולא באורז, שיפוד בשר או דגים.
האנטיפסטי מוגדר בכל כך הרבה צורות, ולכן צריך לוודא קודם מה הוא באמת ולפי זה לקבוע איך יוגש, לפעמים הוא אף יכול להוות בפני עצמו מנה ולפעמים הוא יכול להוות רק תוספת. בגלל האפשרויות הרבות שבו, רצוי ומעניין בכל מסעדה לטעום אותו ולראות מה שונה בו. במסעדות איטלקיות לרוב הוא יופיע במתכון ויהיה שווה טעימה. מסעדה מומלצת היא מסעדת גומבה ברשותו של סער שפע שמאפשרת שתי סוגים שלו.
